ננסה לענות על שאלה חשובה זו בהסתמך על הספרות העדכנית בנושא, וכן לתת קווים מנחים לרופא השיניים בבואו להציע טיפול באמצעות שתלים דנטליים למטופלים שאובחנו כמי שסובלים ממחלה פריודונטלית. הסקירה תדון בנפרד בחולים פריודונטליים הסובלים ממחלה כרונית וכאלה שסובלים ממחלה אגריסיבת.

אחת המסקנות העולות מסקירת הספרות הנוכחית היא, שקיים חוסר במחקרים מובנים וארוכי טווח לבחינת הקשר בין הישרדות והצלחת שתלים דנטליים לבין מחלה פריודונטלית. על מחקרים אלה להגדיר במדויק את האוכלוסייה הנבדקת ואת סוגי המחלה הפריודונטלית וחומרתה, כמו גם את הטיפול שבוצע.

בבואנו לטפל בעזרת שתלים דנטליים בחולים הסובלים ממחלות חניכיים חשוב, ראשית, לבצע טיפול חניכיים מקיף ולהגיע למצב בו אין בחלל הפה מחלה פעילה. רק לאחר מכן אפשר להתפנות לטיפול בעזרת שתלים. גם אז חשוב לידע את המטופלים על כי קיים סיכון גבוה לאובדן תמיכה ועצם סביב שתלים דנטליים ואולי אף סיכון לאובדן השתל עצמו.

חשוב להדגיש את החשיבות העליונה שיש לתחזוקה שוטפת ורציפה לאורך שנים על מנת למנוע את הישנות המחלה והינזקות השתלים שהוחדרו.