תארו לעצמכם שהיתם מגלים פצע קטן על האצבע הקטנה, הרופא היה מעיף מבט חטוף על האצבע ומיד ממליץ לכרות אותה ובהמשך לתת לכם אצבע תותבת. נשמע הזוי? אם כך, מדוע כאשר זה מגיע לשיניים ההחלטה לעקור שן מתבצעת בקלות רבה יותר? הרי השימוש שאנחנו עושים באצבע הקטנה הזו אינו משמעותי תפקודית יותר מאשר זה של השן. אזי מדוע ההצעה לעקור שן נשמעת הזויה פחות מלכרות אצבע?
בעשור האחרון, השימוש בשתלים כתחליף לשיניים חסרות הפך שכיח ביותר. כיום, ביצוע שתלים נתפס כאלטרנטיבה טיפולית יעילה ומוצלחת. למרות זאת, ישנם גורמי סיכון העלולים להשפיע על הצלחת הטיפול ואף להביא לכישלון השתל.
התפיסה המוטעית בקרב הציבור, שלעיתים אף נתמכת ע"י רופאי השיניים, הגורסת כי שתלים הינם בעלי יכולת שרידות לעד, מובילה בחלק מן המקרים לחיפזון בהחלטות הטיפוליות ובכך לעקירה מוקדמת של שיניים שאינן בהכרח אבודות.
שתי המחלות העיקריות המובילות לאבדן שיניים הינן עששת ("חורים בשיניים") ומחלת חניכיים. שתי מחלות הללו נגרמות מחיידקים. כריתה של האזור הפגוע או עקירה של שן שנפגעה ממחלה ללא טיפול מקיף במחלה עצמה הכולל גם מניעת ההתקדמות בעתיד כמוהם ככריתת רגל לחולה סוכרת מבלי לטפל במחלת הסוכרת עצמה. אותם חיידקים שהובילו לנזק לשן יפגעו בעתיד בשיניים אחרות וגם בשתלים שיבואו להחליף את השיניים שאבדו.
ואפילו חשוב מכך, לפני שניגשים להשלים או להחליף שן בשתל חשוב לוודא שהמחלה שהובילה לאבדן השן טופלה ונמצאת בשליטה מלאה. ביצוע שתל באדם החולה במחלת חניכיים ללא טיפול במחלה, דומה לבניית בניין ללא הכנה של הקרקע. דינו של שתל כזה להיכשל או לסבול מאותן מחלות שסבלו מהן השיניים אותן הוא מחליף.
מרכיב חשוב נוסף הוא התחזוקה לאחר הטיפול. מחלת חניכיים היא מחלה כרונית הדורשת טיפול תחזוקתי ומניעתי לאורך כל החיים. ללא תחזוקה ופעולות מניעה המחלה תמשיך להתקדם ולפגוע ברקמות הפה.
נדמה כי איבדנו אמון מוקדם מידיי בשיניים הטבעיות שלנו! העובדה כי יש בידנו אפשרות להחליף את השיניים הטבעיות בשתלים אינה מצדיקה את הפזיזות שבעקירתן. השיניים הטבעיות מסוגלות לשמש את המטופלים לטווח ארוך ע"י טיפול ותחזוקה הולמת. יתר על כן, עלינו לזכור כי רוב הספרות המקצועית הנוגעת לשתלים דנטלים מאוד מוגבלת וקצרת טווח ביחס לשנות החיים של המטופל. במחקר חשוב שפירסמנו לאחרונה באחד העיתונים המובילים ברפואת שיניים בעולם. נמצא ששיניים שהוכרזו אבודות שרדו לעיתים יותר מעשור כאשר טופלו ותוחזקו כראוי. המלצתנו בסיכום המאמר הייתה לאמץ גישה פחות אגרסיבית ויותר שמרנית על מנת לתת הזדמנות החלמה למשנן הטבעי. אין זה אומר גישה שמרנית ללא טיפול, להיפך! מדובר בטיפול פריודונטלי מקיף שמטרתו לעצור את המחלה ולאפשר לשיניים הטיבעיות לשמש אותנו למשך שנים ארוכות בצורה בריאה ויציבה.
לסיכום, בפעם הבאה כשמציעים לכם לעקור שיניים, במיוחד עקב מחלת חניכיים, דרשו להיבדק על ידי רופא חניכיים (מומחה לפריודונטיה) וזכרו כי שתלים אינם פתרון קסם בעבור שיניים "חולות". שתלים אינם מסוגלים להחזיק מעמד לנצח, ולרוב ההליך אינו חף מסיכונים. למרות שלעיתים מאוד מפתה לעקור שן "חולה" ולהחליפה בשתל, לא בכל מצב יהיה זה הטיפול המועדף והנכון. עלינו לזכור תמיד כי מחובתנו לנסות ולשמר את המשנן הטבעי ולמצות את כל אלטרנטיבות הטיפול הסבירות הקיימות לפני עקירת השן. במידה והשן תיכשל בעתיד, תמיד ניתן יהיה לבצע שתל אולם כאשר עקרנו שן והשתל נכשל, כבר אין דרך חזרה.